אין בעל עסק שלא שאל את עצמו לפחות פעם אחת: "מע"מ? על מה ולמה?" אז לאילו מכם שרוצים לדעת מעבר לחישוב הפשוט של המע"מ ומה עומד מאחוריו, המאמר הזה בשבילכם.  

מע"מ, או בשמו המלא "מס ערך מוסף", הוא מס המשולם על ידי כולנו, אבל הוא בעיקר מעניין בעלי עסקים כיוון שהוא משפיע על חישוב ההכנסות וההוצאות בעסק, ודורש דיווחים לרשות המיסים.

גם על אנשים פרטיים המע"מ משפיע, כמעט על כל מוצר או שירות שאנו רוכשים חל מע"מ, דבר המשפיע על מחירו, כלומר מייקר אותו.

כדי להבין טוב יותר את הסיבה לקיומו וההשפעה הכלכלית שלו נלמד קודם מספר נתונים יבשים על המע"מ - משמעות שמו, ההיסטוריה של המס וההשלכות שלו על בעלי העסקים.


מחשבון מע״מ

רגע לפני שנצלול לעומק העניין, הכנו לכם מחשבון מע"מ בו תוכלו לבצע חישובי מע"מ באיזי wink
למחשבון המע"מ של איזיקאונט 3 אפשרויות:

  1. הקלדת סכום לפני מע״מ וקבלתו כולל מע״מ.
  2. הקלדת סכום כולל מע״מ וקבלתו של סכום המע״מ.
  3. הקלדת הסכום של המע״מ וקבלת הסכום + המע״מ.

בחרו את האפשרות הרצויה תחת 'מה יש לי ביד?', הכניסו את הסכום וקבלו את התוצאה -> מוזמנים לנסות:
 


 

רקע ומטרות מס ערך מוסף

נתחיל בנתון הבסיסי ביותר, השם שלו.
פירוש המונח "מס ערך מוסף" בעברית, Value Added Tax או בקיצור VAT באנגלית.

המע"מ הוא מס שחל על כל השלבים בשרשרת הייצור. כלומר, ספק חומרי הגלם יגבה מע"מ מהיצרן, היצרן יגבה מע"מ מהסיטונאי וכך הלאה עד התשלום האחרון על ידי לקוח הקצה.

בכל אחד משלבי הייצור יש את מחיר התשומות. כלומר, המשאבים המעורבים בייצור (עלויות חומרי הגלם וכדומה) ואת המחיר בו נמכר המוצר באותו השלב.

ההפרש בין שני המשתנים האלו הוא "הערך המוסף". כלומר, תוספת הסכום המשולמת על המוצר ביחס לשלב הקודם בשרשרת הייצור.

משום שהמע"מ חל בכל עסקה בשרשרת הייצור (ולא רק לצרכן הסופי) בכל שלב המע"מ נגבה רק על הערך הנוסף למוצר באותו שלב ייצור, כלומר מחיר המוצר בהפחתת עלות התשומות.

למשל מוצר שעלות חומרי הגלם בו היא 100 ש"ח והוא נמכר ב-180 ש"ח, הערך הנוסף בשלב הזה הוא 80 ש"ח לכל יחידת מוצר. 

המע"מ נגבה על כל 180 השקלים אך כיוון שעל חומרי הגלם (100 ש"ח בדוגמה שלנו) שולם המע"מ בשלב הקנייה, המע"מ מתקזז וחל רק על 80 השקלים שנוספו לעלות המוצר.

על ידי החלת המע"מ על כל אחד מהשלבים, המדינה מוודאת שהמס יגיע אליה ואין צורך לעקוב מיהו לקוח הקצה.

 

מחשבון מע״מ וכל הפרטים החשובים בנושא


היסטוריה

בגלגולו הראשון של המע"מ, היה מדובר במס צריכה שנעשה בו שימוש במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 במדינות שונות באירופה.

מע"מ בגרסתו המודרנית החל בצרפת בשנות ה-50' של המאה הקודמת והתרחב במהלך שנות ה-60', ה-70' וה-80' לרוב מדינות העולם.

עובדה מעניינת, עד היום ארה"ב הינה אחת מהארצות היחידות שלא אימצו את המע"מ כפי שאנו מכירים אותו. הם, לחילופין, עדיין דבקים במיסי קנייה, כאשר לכל מדינה בארה"ב יש מס קנייה בגובה שונה.


מטרת  המע"מ

מטרת המע"מ בסופו של דבר היא די פשוטה – בדומה למרבית המיסים, גביית המע"מ נועדה להוסיף הכנסות למדינה, בהן היא עושה שימוש על מנת לספק שירותים לתושבים.

מדובר בשירותים כגון תשתיות, חינוך וביטחון. למעשה כמעט כל הוצאה שיש למדינה לרוב תבוצע מהכנסות שמגיעות במקורן ממיסים.

בניגוד למס הכנסה שמשולם ע"י שכירים (ביחס להכנסה) ובעלי עסקים (ביחס לרווח בעסק), המע"מ משולם למעשה על ידי כל התושבים, ברגע שהם משלמים על מוצרים ושירותים.

כך שמצד אחד לכאורה מדובר במס שיוויוני, זהו מס שכולם משלמים אותו בלי קשר להכנסות, ההוצאות, סטטוס אישי או מאכל אהוב (כן כן, גם על כדורי פלאפל חל מע"מ).
מצד שני יש הרואים במע"מ מס המעודד חוסר שוויון משום שהוא ממסה את הוצאות בלי קשר להכנסות.

לדוגמה, אנשים שהכנסתם היא פי 4 מהממוצע אבל הצריכה שלהם היא רק פי 2 מהממוצע, באופן יחסי ישלמו פחות מע"מ ביחס להכנסה שלהם, לעומת אנשים שהצריכה וההכנסה שלהם ממוצעים.


מע"מ הינו מס עקיף. הוא אומנם נגבה כמס על המוצר שהלקוח קונה, אבל מי שמעביר אותו למדינה הוא המוכר. 
לכן מדובר במס שהצרכן פחות מרגיש. למשל, מוצר שעולה 100 ש"ח כולל בתוכו מע"מ של 17 ש"ח, אך למעשה מבחינת הקונה המחיר הוא 100 ש"ח. 

קרה לכם פעם שערכתם קניות ובסופן אמרתם "וואו כמה מע"מ שילמנו היום!"? תנו לנו לנחש, כנראה שלא, וזה בדיוק העניין, בתור קונים המע"מ הוא מרכיב לא בולט במחיר.

גובה ההכנסות המתקבל מגביית מע"מ במדינות מערביות הוא משמעותי ביותר, מדובר בעשרות אחוזים מסך כל הכנסות המדינות ממיסים. 

בישראל בדומה למדינות מערביות נוספות, המע"מ הוא אחראי לבערך שליש מהכנסות המדינה.
 

שיעור המע"מ בישראל

גובה המע"מ בישראל נכון ל-2018 הוא 17%, עם זאת גובה המע"מ השתנה לא מעט פעמים במשך השנים בהתאם למדיניות המסים של הממשלות השונות.

בתחילה, כאשר הוחל המע"מ בישראל בשנת 76' נקבע שיעורו ל-8%, אבל כבר בסוף שנת 77' ראו כי טוב ושיעורו הועלה ל-12%.

בשיאו ב-2013 עד 2015 עמד שיעור המע"מ על 18% עד שירד שוב לשיעור של 17%, וכמובן ייתכן ששיעורו ישתנה שוב בעתיד. 

כמעט על כל המוצרים והשירותים בישראל נגבה מע"מ, למעט חריגים מסוימים כגון ירקות ופירות טריים, השכרת דירות מגורים, מכירות באזור אילת ושירותים המבוצעים על ידי עוסקים פטורים.

 
חישוב המע"מ

באופן בסיסי, חישוב המע"מ הוא די פשוט והוא מחושב ביחס למחיר של המוצר. כפי שראינו, חיוב המע"מ קיים בכל השלבים בשרשרת הייצור ולא רק על המוצר המוגמר.

לדוגמה, מפעל בגדים ישלם מע"מ על הבדים שהוא קונה, בהמשך השרשרת אותו מפעל יגבה מע"מ על הבגדים שהוא מוכר לחנות והחנות תגבה מע"מ מהלקוחות הסופיים, כלומר הצרכנים.

כך שבמידה והמע"מ הינו 17% ומחיר המוצר לפני מע"מ הוא 500 ש"ח המע"מ שיחול יהיה 85 ש"ח והמחיר הסופי לצרכן יהיה 585 ש"ח כולל מע"מ. 

לעוסקים מורשים וחברות, עלות ההוצאה העסקית המעשית תהיה ללא מע"מ משום שהם יכולים להזדכות עליו, ועל זה נדבר בהמשך.


התנהלות מול מע"מ לעוסקים פטורים ומורשים

אם אתם בעלי עסקים אתם כנראה יודעים שרוב בעלי העסקים הקטנים רשומים כעוסקים ברשויות המס, חלקם רשומים כעוסקים פטורים בעוד עסקים אחרים רשומים כעוסקים מורשים.

מהות ההבדל בין שני סוגי העוסקים הוא למעשה המע"מ:

עוסק מורשה גובה מע"מ על העסקאות שהוא מבצע ומקזז מע"מ על ההוצאות בעסק.

עוסק פטור, נקרא כך משום שהוא פטור מגביית מע"מ בעסק, הוא לא גובה מע"מ מהלקוחות אך גם לא זכאי להזדכות על המע"מ בהוצאות העסק שלו.

מדובר ביתרון כאשר עובדים מול לקוחות פרטיים שלא מתעניינים במע"מ אלא רק במחיר הסופי. במקרים כאלו עוסק פטור לא נאלץ להפריש עוד סכום (מע"מ) מהסכום שהוא גובה ומעשית נשאר לו יותר כסף בכיס.

ההבדל במע"מ גם מתבטא בסוג המסמכים החשבונאיים שכל סוג עוסק מפיק. בעוד עוסקים פטורים מפיקים קבלות, עוסקים מורשים מחויבים בנוסף גם להפיק חשבוניות מס הכוללות, ניחשתם נכון, מע"מ.

כדאי להדגיש שגם עוסקים פטורים מחויבים בדיווח למע"מ, רק שמדובר בדיווח שנתי במקום בדיווחים שוטפים במהלך השנה בו חייבים עוסקים מורשים.

 

החזרי מע"מ מהוצאות עסקיות

עצם גביית או אי גביית המע"מ משליכה על הכרה על המע"מ שמשלמים בעסק על התשומות, שקשורות בייצור המוצר או מתן השירותים שאנחנו מספקים בעסק.

במאמר זה לא ניגע בהרחבה בנושא ההוצאות בעסק. לא כי אנחנו עצלנים בהגזמה, אלא פשוט כי כתבנו על זה מאמר מקיף בנושא החזר הוצאות בעסק ששווה לכם לקרוא אם אתם עצמאיים.

כן נדבר על העובדה שהזכרנו – עוסקים מורשים זכאים להחזרים ממע"מ על ההוצאות העסקיות שלהם, בהתאם לכך שהם גובים מע"מ מהלקוחות שלהם. 

זה חשוב במיוחד לעסקים שמוציאים כספים רבים על ציוד או סחורה. לדוגמה, אם עסק משפץ חנות ומשקיע 100,000 ש"ח בעלות כולל מע"מ, הוא יכול להיות זכאי להחזר של מעל 14,000 ש"ח על רכיב המע"מ.

גובה ההכרה במע"מ הוא לרוב 100% בהוצאות שמוגדרות כעסקיות, אך יכול להיות בחלק מהמקרים גם 66% או 25% אחוז במידה וההוצאות מוגדרות כהוצאה מעורבת, כלומר שהיא גם עסקית וגם פרטית.

כמו שראינו, אצל עוסקים פטורים המצב שונה, הם מצד אחד נהנים מהאפשרות לא לגבות מע"מ מהלקוחות, אך מצד שני הם לא יכולים להזדכות על המע"מ מההוצאות העסקיות שלהם. 
עם זאת, הם יכולים להתנחם בעובדה שרכיב המע"מ מתווסף לכל ההוצאות המוכרות בעסק שכוללות ברובן מע"מ.


מועד תשלום מע"מ על המזומנים בעסק

תזרים מזומנים הוא חישוב זרימת הכספים הנכנסים לעסק (הכנסות) והיוצאים מהעסק (הוצאות) בכל נקודת זמן נתונה – שבוע, חודש וכו'.

במידה והנכם בעלים של חברה בע"מ או עוסקים מורשים, מע"מ הוא מרכיב חשוב שכדאי לכלול כשבודקים את תזרים המזומנים.

לתזרים המזומנים יש שני צדדים, הראשון, הכסף שהעסק מחויב להעביר לרשויות. כלומר העברה של סכום המע"מ אשר גביתם מהלקוחות לרשות המיסים.
השני, החזר המע"מ שהזכרנו קודם, בו אתם מקבלים חזרה את סכום המע"מ ששילמתם כהוצאות העסק.

עד כאן זה נשמע די פשוט. מעבירים את החלק של המע"מ מההכנסות ומתקזזים על המע"מ בהוצאות. אז היכן מתחילה הבעיה?

עסקים בארץ נדרשים לשלם מע"מ ברגע מסירת הסחורה והוצאת חשבונית המס, שלאו דווקא צמודה לזמן קבלת התשלום, דבר נפוץ בעבודה מול עסקים.

כאשר היקפי הסחורות גדולים, יכולים להגיע למצב שבחודש מסוים משלמים אלפי שקלים ויותר למע"מ עוד טרם קבלת התשלום, מה שיכול לגרום לבעיות בתזרים הכספי בעסק אם לא לוקחים זאת בחשבון ונערכים בהתאם.

הפתרון היעיל ביותר הינו להוציא את חשבוניות המס קרוב ככל הניתן לקבלת התשלום, ולהימנע מראש מתשלומי מע"מ טרם קבלת התשלום.

במקרה של עסקה מתמשכת, או כזאת שמסירת הסחורה בה לא מתבצעת באופן מידי, ניתן לעשות שימוש בחשבונית עסקה כדרישת תשלום והוצאת חשבונית המס לאחר קבלת התשלום.

כל זה בהתאם לתיקון 42 לחוק המע"מ משנת 2012, שאוסר לבקש ממרבית העסקים הקטנים חשבונית מס לפני תשלום הכסף. 

לא מעט בעלי עסקים מדווחים כי עסקים רבים ובמיוחד גופים גדולים, עדיין לא מכבדים לגמרי את תיקון החוק, אך שווה להתעקש על כך ולקוות שעם הזמן הדבר יהפוך לנורמה.


סיכום

כפי שראינו, מס ערך מוסף, שהחל את דרכו מהמחצית השניה של המאה ה-20', הינו מס הנפוץ היום כמעט בכל מדינות העולם.

כמו בשאר המדינות שגובות מע"מ, גם בישראל מטרת המע"מ היא להוסיף להכנסות המדינה, ואכן הוא מהווה חלק נכבד מסך כל המיסים הנגבים.

הרעיון מאחורי המס הינו מיסוי "הערך המוסף". כלומר, מיסוי ההפרש שבמחיר (שמייצג את הערך שנוסף למוצר) בכל אחד משלבי הייצור עד השלב בו המוצר נקנה ע"י הלקוח הסופי.

נושא המע"מ מעסיק יותר את בעלי העסקים מאשר לקוחות פרטיים, שאומנם משלמים מע"מ אך הוא שקוף עבורם, משום שהוא כלול כבר במחיר הסופי של העסקה.

בעלי עסקים שמשלמים מע"מ (עוסקים מורשים ובעלי חברות) צריכים לדווח ולהעביר את סכומי המע"מ באופן שוטף לרשות המיסים ובמקביל יכולים להתקזז על גובה המע"מ בהוצאות העסק שלהם.

עוסקים פטורים לעומת זאת נהנים מכך שהם לא צריכים לגבות מע"מ מהלקוחות שלהם ומחוייבים רק בדיווח שנתי למע"מ אך גם אינם יכולים לקבל החזר על המע"מ מהוצאות העסק.