זאת לא הולכת להיות עוד כתבה דרמטית על מצב העסקים בישראל, זו בעצם גם הסיבה שהמאמר הזה שונה ומעניין יותר. 

לרוב, נמצא בכתבות הנפוצות על מצב העסקים סטטיסטיקות המציגות כותרות דרמטיות על הקשיים של העצמאים בישראל. ככה נוצרת לה תפיסה בציבור שרוב העסקים שנפתחים נכשלים תוך זמן קצר ואנשים מאמינים שעולם העסקים הוא עולם עם סיכונים מאוד גדולים שרק מעטים מצליחים בו.

הבעיה היא לאו דווקא בנתונים שהכתבות הללו מתבססות עליהן, אלא יותר בדרך שבה הכותבים מנתחים את הנתונים והופכים אותם לעגומים, כאלו המיצרים כותרות טובות לעיתון בסגנון "מכל 10 עסקים שנפתחו נסגרו השנה 8 נסגרו" או "כל שבוע נסגרים מאות עסקים", אבל לאו דווקא משקפות נכונה את המציאות.

במאמר ננסה לראות מהם הנתונים האמיתיים ולא פחות חשוב, איך כדאי לנתח אותם, כדי להבין באמת כמה עסקים נפתחים ונסגרים מידי שנה ומה ניתן להסיק מכך על העצמאים בישראל.

כמו כן, נציג הסברים ודוגמאות שיראו כי חלק משמעותי מהעסקים הנסגרים עושים זאת לא בגלל כשלון עסקי מהדהד, אלא גם בגלל סיבות הרבה יותר שיגרתיות ולעיתים אפילו חיוביות.

 

פתיחת עסק ומצב העסקים בישראל


אז כמה עסקים נפתחים ונסגרים מידי שנה?

כדי להבין כמה עסקים נפתחים ונסגרים בישראל, ובאופן כללי יותר, כמה זמן עסקים שורדים, כדאי להתחיל קודם כל מהסטטיסטיקות הרלוונטיות ואז להבין איך להסתכל עליהן בצורה נכונה. 

אנחנו בעצם רוצים להבין נתונים דמוגרפיים על "אוכלוסיית" העסקים – כמה עסקים נפתחים ונסגרים מידי שנה ומה אורך החיים הממוצע של כל עסק שנפתח (נקרא גם שרידות עסקים).

המספרים שנציג הם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שאוספת נתונים לאורך הזמן על עסקים ובוחנת בין השאר פתיחות וסגירות של עסקים, כולל אורך החיים הממוצע וגם לפי חלוקה לתחומים. 

נציין שמבט סטטיסטי שכזה הוא תמיד אחורה, אז ניקח את 2017 שהיא השנה הקרובה ביותר עם נתונים זמינים. היא מייצגת אגב באופן דומה גם את השנים שלפני כן (הנתונים מתוך דוח דמוגרפיה של עסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2017-2015).

הנתונים מראים כי בשנת 2017 נפתחו 57,000 עסקים בישראל ונסגרו 43,200. כלומר היחס מראה שעל כל 10 עסקים שנפתחו נסגרו בקירוב 7.5 עסקים.

כמו כן, הנתונים לאותה שנה מראים ש- 89% מהעסקים, כלומר הרוב המוחלט, ממשיכים לפעול בשנתם השניה. אם מסתכלים לטווח ארוך יותר במשך מספר שנים, רואים ש-66% מהעסקים עדיין קיימים גם בשנתם הרביעית.

כאן כבר אפשר לראות אפילו בנתונים היבשים שרוב העסקים קיימים לפחות ל-4 שנים. עכשיו אולי אתם שואלים את עצמכם, איך הנתון הראשון של פתיחת וסגירת עסקים מסתדר עם זה?

עוד רגע נגיע לזה וננסה להבין את הנתונים מעבר למספרים היבשים שהצגנו. 
 

איך כדאי להסתכל על הנתונים הדמוגרפים של העסקים

אז בואו נסתכל על הנתון הראשון שהצגנו – לכאורה, בכל שנה נסגרים בסביבות 7.5 עסקים על כל 10 עסקים שנפתחים. זה הנתון שאותן כתבות דרמטיות שהזכרנו קודם מתייחסות אליו ומציגות תמונה כאילו רוב העסקים נכשלים ורובם אפילו לא מחזיקים יותר משנה או שנתיים. 

לכאורה זה נתון דרמטי שאפשר להציג בצורה מדכאת, רק שיש בעיה אחת, היחס לנתונים לא נכון. אופס cool

ההסתכלות על הנתונים שגויה מהמסיבה הפשוטה שהעסקים הנסגרים בכל שנה, הם מן הסתם לא אותם עסקים שנפתחו באותה שנה.

למעשה, רוב העסקים המדווחים כעסקים שנסגרים למעשה קיימים כבר כמה שנים.

זה המצב הטבעי. לכל עסק יש אורך חיים מסוים, בין אם הוא 3 שנים או 30 שנה, בסופו של דבר הוא נסגר. זה דומה לשינויים בשוק העבודה ואפילו לשינויים שאנשים עושים במקום המגורים. מדובר בתנועה טבעית שקיימת בכל שוק.

כמו כן, סגירת עסקים לאו דווקא רומזת שעסקים קורסים תוך זמן קצר, יש מגוון סיבות לסגירת עסקים, חלקן ממש לא דרמטיות וחלקן אפילו חיוביות, נדבר על כמה כאלו בהמשך.

אם נתייחס לנתונים הנוספים שציינו לגבי אורך החיים של העסקים, ראינו כי שני שלישים מהעסקים קיימים גם בשנתם הרביעית, נתון הרבה פחות פסימי ממה שנהוג לחשוב וממה שנוהגים לפרסם.

למעשה, כל עוד לא רואים מגמה מתמשכת שבה יותר עסקים נסגרים מעסקים שנפתחים, הנתון שכמות העסקים שנסגרים נמוכה אך קרובה לעסקים שנפתחים, מעידה דווקא על שוק עסקי תקין.

לפעמים אף מזכירים את הנתון כי בכל שנה ישנם יותר עסקים שנסגרים ביחס לשנה שלפניה. גם זה נתון שבפני עצמו אינו ממש בעל משמעות. הגיוני שיהיו יותר עסקים שנסגרים כי ברוב השנים בישראל נפתחים יותר ויותר עסקים כך שבסופו של דבר גם יסגרו יותר.

העובדה הזאת בעצם מעידה על שוק עסקי שבו יש כל הזמן עסקים חדשים המחליפים עסקים שהיו לפניהם או מיזמים העוסקים בתחומים חדשים שלא היו קיימים בעבר (מישהו אמר הפקת חשבוניות דיגיטליות?).

תחשבו על זה, אם לא הייתה תחלופה של עסקים בשוק, בסופו של דבר השוק היה רווי והיה מעט מאוד מקום לעסקים חדשים, וזה כמובן לא מצב אידיאלי לעצמאים ולמשק בכלל.

אולי אתם קצת מופתעים שאלו הנתונים האמיתיים, אבל אם מסתכלים על הנתונים בצורה הנכונה אפשר להבין בקלות כי מצב העסקים המצטייר נראה בסך הכל בסדר, בניגוד לאמונות רווחות.
 

סיבות לסגירה ופתיחה של עסקים

אז עד כה דיברנו על נתונים יבשים, עכשיו נרצה לדבר קצת על מגוון הסיבות שבגינן אנשים פותחים או סוגרים עסקים, סיבות שלא מקבלות בדר"כ תהודה כשמציגים את מצב העסקים בישראל.

הסיבות לפתיחה וסגירה של עסקים למעשה משקפות לא רק את המצב של העסק עצמו, אלא את הנסיבות האישיות של בעל העסק והדברים שהוא עובר בחייו, גם האישיים.

יש גם לא מעט סיבות הרבה פחות דרמטיות ואפילו לעיתים גם חיוביות שבגללן אנשים סוגרים את העסקים שלהם כאשר הסגירה לא קורת בהכרח בעקבות כשלון עסקי.
 

סגירת עסק צדדי 

יש עסקים קטנים שנפתחו כסוג של עסק צדדי, לדוגמא, עקב הצעה לעשות פרויקט מסוים כפרילנסרים. אחרי שלא הגיע משהו מעניין נוסף מעבר לאותו פרויקט, בעלי "העסק" סוגרים אותו.

לדוגמא, צלמת שכירה שהציעו לה לעשות פרויקט פרטי בצילום. היא חושבת שזה יכול להיות מעניין והיא מחליטה לפתוח עסק כדי שתוכל לקבל כסף באופן חוקי על הפרויקט וגם כדי להשאיר אופציה לפרויקטים נוספים בעתיד. 

אחרי שהפרויקט נגמר ולא מגיעים עוד פרויקטים, אותה צלמת מבינה שהיא מעדיפה להתרכז בעבודתה כשכירה ומחליטה כעבור תקופה קצרה לסגור את העסק. העסק לכאורה נסגר קצת אחרי שנפתח, למרות שמבחינה מעשית העסק עוד לא הספיק להיות עסק.

זאת דוגמא יחסית נפוצה של עסקים הנרשמים בסטטיסטיקה כעסקים שנפתחים ונסגרים כעבור תקופה קצרה, למרות שמעשית לא מדובר בעסקים של ממש ובטח שלא בסגירה עקב הפסד כספי.

(טיפ שלנו: במידה ואתם רוצים לקבל כסף על פרויקט שהוא חד-פעמי, בדקו אפשרות לגבות כסף ללא פתיחת תיק ע"י דיווח לרשויות על "שכר אומנים" / "שכר סופרים").
 

סגירת עסק עקב מעבר לחו"ל

בעלי עסקים כמו אנשים שכירים (כן הם אנושיים!) משנים את מקום המגורים שלהם ולפעמים עוברים לחו"ל, בין אם מדובר בהזדמנות לבעלי העסק עצמם או לבן/ת הזוג שלהם.

לא תמיד מעבר לחו"ל מוביל לסגירה של העסק, ישנם עסקים שניתן להפעיל מרחוק גם לאחר המעבר, כמו עסקים הפועלים בעולם הדיגיטלי שמיקומם הפיזי אינו חשוב ובאפשרותם לקיים את כל הפעילות שלהם בצורה מרוחקת.

לעומת זאת, ישנם עצמאים שחלק מהותי מהעבודה שלהם הוא המפגש עם הלקוחות שלהם, זה כולל כמובן גם עסק כמו חנות שמבוסס לחלוטין על המיקום הפיזי שלו (אלא אם יש בנוסף חנות אינטרנטית).

לפעמים, במקרים כאלו, הדבר הנכון ביותר יהיה לסגור את העסק או להעביר אותו לבעלות אחרת (נדבר גם על זה עוד מעט) מאשר לנסות להפעיל אותו מרחוק עם כל הקשיים הכרוכים בזה.

מה קורה כשאותם בעלי עסקים חוזרים לארץ? אחרי החיבוקים והנישוקים עם המשפחה והחברים, אפשר להניח שחלקם יהפכו שוב לעצמאים אם באותו תחום או בתחום אחר וכך שוב יפתחו וירשמו ברשויות עסקים חדשים.
 

סגירת עסק עקב מכירה או הקמת עסק אחר

ויש גם מקרים של סגירת עסק מסיבות חיוביות כמו מכירה שלו או יצירת עסק אחר. זה קורה גם כשבפועל העסק ממשיך להיות קיים לאחר סגירתו הרשמית ברשויות ולמעשה הוא פועל תחת מס' עוסק או חברה בע"מ אחרת ברשויות.

אם לדוגמא מכרתם את המוסך שלכם, הקונה כנראה יפתח אותו באופן רשמי ברשויות תחת עסק אחר, בזמן שמבחינת הלקוחות מדובר באותו מוסך באותו מיקום (למרות שמדובר בחברה בע"מ שמכרתם).

מקרה דומה נוסף, העברה של הבעלות בעסק משפחתי בין ההורים לילדים, עסק שממשיך לפעול תחת אותו שם באותו מקום אבל מבחינת הרשויות מדובר במספר עוסק אחר.

מצב נפוץ אחר הוא סגירה של עסק בגלל מעבר מעסק שאתם הבעלים היחידים בו לעסק עם שותפים וכך יכול להיפתח עסק משותף, במקביל לסגירת העסקים של כל אחד מהשותפים בעסק החדש.

גם במקרה הזה תרשם כמובן ברשויות סגירה של עסק, למרות שממש לא מדובר בכישלון עסקי אלא ההיפך מזה, התקדמות לעסק חדש.
 

סיבות לסגירה ופתיחה של עסקים


סיבות נוספות של סגירת עסקים

דיברנו על מגוון מקרים בהם עסקים נסגרים מסיבות שונות, חלקן אפילו חיוביות.

ובכל זאת, לא תמיד הכל ורוד בעסקים ובהחלט ישנם מקרים שעסקים נסגרים עקב חוסר רווחיות הנובעים ממגוון סיבות שמובילות בסופו של דבר לחוסר יכולת לייצר מספיק הכנסה.

עסקים שלא מצליחים לייצר מספיק הכנסות ביחס להוצאות שלהם, מגיעים בסופו של דבר למצב שבו אין להם יכולת כלכלית להתקיים בשוק תחרותי, מה שמוביל באופן בלתי נמנע למכירה או סגירה של העסק.

זה מאתגר כמובן עסקים בתחומים תחרותיים מאוד ובמיוחד עסקים שיש להם הרבה הוצאות על העסקת עובדים וחומרי גלם: חנויות, מסעדות, בתי מלאכה ומפעלים.

סטטיסטיקות אכן מראות כי עסקים בתחומים כמו מסעדנות אכן מתקשים לשרוד יותר מכמה שנים בודדות, עקב התחרותיות, ההוצאות הגבוהות ולפעמים גם חוסר הידע המקצועי או כישורי ניהול.

הנתונים בנוגע לעסקים בתחום ההסעדה והאירוח מראים כי כמעט מחצית מהעסקים (48%) כבר לא קיימים בשנתם השלישית. 

זה אומנם נתון לא מלבב במיוחד, אבל חשוב לשים אותו בפרופורציה ולזכור שמדובר בתחומים ספציפים שבהם יש תחרות וסיכון גבוה יותר והם לא מעידים על כלל העסקים בהם הסיכון נמוך יותר והם מציגים אורך חיים ארוך יותר.
 

לסיכום – פתיחות וסגירות של עסקים בישראל

במאמר ראינו כי בניגוד לתפיסה הרווחת ולכתבות הדרמטיות שמתפרסמות, מצב העסקים בישראל אינו כזה עגום.

הנתונים מוכיחים כי רוב העסקים ממשיכים להתקיים גם לאחר כמה שנות פעילות ואינם קורסים בתוך שנה או שנתיים והרוב אף מראים אורך חיים ארוך יותר.

דיברנו גם על סיבות שונות לסגירת עסקים והראנו גם סיבות פחות דרמטיות שגורמות לבעלי עסקים לסגור את העסקים שלהם כגון: מעבר לחו"ל, סגירה של עסק שנפתח כמשהו צדדי וסגירת עסק עקב מכירה או פתיחת עסק חדש.

ראינו שאומנם יש עסקים, במיוחד בתחומים תחרותיים ומרובי הוצאות, שחלקם בהחלט מתקשים לשרוד יותר מכמה שנות פעילות, אך מדובר בתחומים ספציפיים ואי אפשר להשליך מזה על כלל העסקים בישראל.

ולמרות הנתונים הכלליים שהם בסה"כ מעודדים, חשוב להקפיד לנהל את העסק בצורה מקצועית וטובה, במיוחד בתחומים תחרותיים ומרובי הוצאות כדי שתוכלו להישאר רווחיים לאורך זמן.

אנחנו באיזיקאונט נותנים לכם מגוון כלים שיעזרו לכם לנהל את הצד הכספי בעסק, מהפקת חשבוניות, רישום וניהול הוצאות, ואפשרויות גבייה מתקדמות באשראי.

כל זה כדי לעזור לכם להישאר בצד הפעיל של דמוגרפיית העסקים בישראל :)